ר' אבא בר אחא
אמורא בדור הראשון. מסר בשם רבי (ירושלמי, ברכות פ'א ה'ו). מצינו שירד לבבל (שם). מאמרו המפורסם: 'אין אתה יכול לעמוד על אופיה של אומה זו, נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין' (ירושלמי, שקלים פ'א ה'א).
ר' אחא
מוצאו מהדרום מהעיר לוד. אמורא מהדור הרביעי. תלמידו של ר' יוסי בר חנינא. חתנו של ר' תחליפא.
מוסר הוא מאמריהם של רבים מחכמי ארץ ישראל בדורו ובדורות שלפניו, ורבים מחכמי ארץ ישראל שבאו אחריו מסרו מאמריו משמו.
פסקיו ומאמריו המפורסמים:
'בית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד' (ירושלמי מעשר שני, ה,ב)
הקפיד על מלמדי תינוקות שהיכו את תלמידיהם יתר על המידה (ירושלמי, מועד קטן, ג, א)
ביום הכיפורים לאחר תפילת מוסף היה מכריז שכל מי שישי לו ילדים ילך לביתו להאכילם (ירושלמי, יומא, ו, ד)
זכות אבות לעולם קיימת (ירושלמי, סנהדרין, י, א)
ר' אלעזר בר' שמעון
תנא בדור החמישי, בנו ותלמידו של ר' שמעון בר יוחאי. חתנו של ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא.
לאחר מות אביו למד יחד עם ר' יהודה הנשיא אצל רבן שמעון בן גמליאל ור' יהושוע בן קרחה.
רבי אלעאי
אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. שמו שובש ב - 20 צורות כתיב שונות. נראה, שמושבו היה בצור (ירושלמי, שביעית פ'ב ה'ד), ובא מבבל ושם עוד קיבל מרב. כן מסר בשם שמואל (ירושלמי, פסחים פ'ט ה'ו). חברו המובהק היה רב ברונא. בארץ ישראל מסר בשם רבי ינאי (ירושלמי, עירובין פ'ו ה'ט), ר' יוחנן וריש לקיש (ירושלמי, שבת פ'ח ה'ו). בין תלמידיו: רבי יונה (ירושלמי, תרומות פ'ב ה'ד) ורבי יוסי (שם), שהיו מראשי הדור הרביעי - החמישי.
רבי אמי
אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. היה תלמידו המובהק של רבי יוחנן, וכן קיבל עוד מר' אושעיא (ירושלמי, שבת פ'ג ה'א). חברו המובהק היה רבי אסי ונסמכו יחד ונזכרים תדיר יחד. עמד בראש ישיבת טבריה אחרי פטירת רבי יוחנן ('אגרת רב שרירא גאון'). בין תלמידיו היו רבי זירא ורב חסדא.
ר' בנימין בר יפת
אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. תלמידו של רבי יוחנן
ר' ברכיה
מגדולי חכמי האגדה בארץ ישראל בדור הרביעי. תלמידו של ר' חלבו. מדרשותיו: 'אפילו כל העולם כולו אינו שווה לדבר אחד של תורה' (ירושלמי, פאה, א, א).
רבי זכאי
אמורא בבלי בדור השני. עלה לארץ ישראל ושימש 'תנא' שונה ברייתות, בישיבתו של רבי יוחנן: 'תני רבי זכיי קומי רבי יוחנן וכו', א'ל ר'י: בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת' (ירושלמי, יבמות פ'ח ה'ג). נראה שנסמך, שכן קראו לו רבי.
ר' זעירא
הוא רבי זירא
רב זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי
אמורא ארץ ישראלי בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יעקב בר זבדי (תלמידו של רבי אבהו). מסר בשם רבי יונה (ירושלמי, ברכות פ'א ה'ב).
רב חגא (א')
אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל. תלמידו של רב הונא.
כשנפטר רב הונא והעלו ארונו לא'י היה ר' חגא בן 80 שנה, ונכנס למערת ר' חייא והכפילו לו את שנותיו וחי 160 שנה (ירושלמי, כתובות פי'ב ה'ג).
רב חגא (ב')
אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי. תלמידו של ר' זירא (ירושלמי, דמאי פ'ג ה'ב). מסר בשם ר' שמואל בר נחמני (ירושלמי, שקלים רפ'ה). נראה, שאח'כ גדל: 'ר' חגיי פתח, ר' יונה ור' יוסי חתמין' (ירושלמי, ראש השנה פ'ב ה'ה).
ר' חגי
הוא רבי חגא
ר' חונא
הוא רבי הונא
חזקיה
אמורא ארץ ישראלי. מראשוני הדור הראשון ועדיין כינוהו תנא. בנו של ר' חייא הגדול.
ר' חלפתא בן שאול
אמורא שחי בדור הראשון לאמוראים. שנה ברייתא שהובאה נותר מעשרים פעם בירושלמי.
רבי יאשיה
אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. תלמידו המובהק של רבי אלעזר. ר' חייא בר אבא, רבי אמי ורבי אסי היו חבריו (ירושלמי, תענית פ'ב ה'א). בימי ר' ירמיה היה גדול הדור ור' ירמיה כינהו 'אריות', בעוד שעל עצמו אמר 'שועלים' (ירושלמי, שבועות פ'ט ה'ד). בשעת פטירתו ביקש ר' יאשיה שילבישוהו בגדים לבנים (ירושלמי, כלאים פ'ט ה'ג).
ר' יהודה בר טיטס
אמורא מהדור הרביעי. מוסר פעמים אחדות בשמו של ר' אחא ובשמומשל ר' יהודה בן פזי.
מסופר עליו שהלך לרומי ולפני נסיעתו קיבל סמיכה בתנאי מפורש שיחזור לארץ ישראל (ירושלמי, בכורים, ג, ג).
ר' יונה
מגדולי האמוראים בדור הרביעי. עמד בראש ישיבת טבריה יחד עם חברו ר' יוסי. היה תלמידו של ר' ירמיה. הרבה למסור בשמם של רבים מחכמי ארץ ישראל שבדורות ה קודמים. התפרסם רבות בזכות מצוות הצדקה . בבבל נחשב כאחד מ'תקיפי דארעא דישראל'.
ר' יוסי בן יוסי
אמורא מהדור הרביעי. מסר בשם ר' יצחק בן אלעזר.
ר' יעקב בר אבון
אמורא מהדור השלישי.
מסר שמועות בשם חכמי הדור השני. חברו של ר' ירמיה. ר' זריקן היה תלמידו.
ר' נתן בר טובי(ה)
אמורא מהדור השלישי. תלמידו של ר' יוחנן וחברו של ר' זעירא. חי בעיר טבריה.
ר' יסא
הוא רבי אסי
רבי יעקב בר אחא
תנא בדור החמישי. חברו של רבי.
רבי ליא
מובא בירושלמי (ברכות פ'ב ה'ח), והוא רבי אלעאי.
ר' שמאי
אמורא ארץ ישראלי בדור החמישי - הששי. תלמידו של רב אחא ומסר הרבה משמו (ירושלמי, דמאי פ'ח ה'א). היה גם תלמידו של רבי יוסי (ירושלמי, מעשרות פ'ה ה'א). ושקיל וטרי עם רבי מנא (ירושלמי, שבת פ'ג ה'ב).
