'ובפרט שהרמב'ם תמיד נוטה אחר הירושלמי' ( גר'א, או'ח רלה/יג)
'כי הנה בתחילת הגלות לא היו כ'כ הניצוצות שקועות וזכו אותם הצדיקים לתקן ניצוצות גדולים בסוד לאה, כי סוד התלמוד לברר בירורים ולהוציא סולת מתוך הפסולת...אח'כ תקפו הצרות והשיעבוד כי גבר כח הקליפה ולא היו יכולים לברר בבחינה העליונה רק בסוד בבלי...מדריגה יותר תחתונה מן הירושלמי' (רבי משה זכותא, מובא בספר 'יאיר נתיב')
'והוא דבר ידוע שרבנו משה (הרמב'ם) רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו, ואפילו במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי, לפעמים יפסוק כמותן היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא, והירושלמי מפרשא בפשטא, תופס לו שיטת הירושלמי' (מהרי'ק - רבי יוסף קולון סי' ק:)
'דהירושלמי קדושתו רבה מהבבלי באשר נעשה על ידי אמוראי קמאי...הרי הודה שקדושת הראשונים יותר לכוון את האמת, וגם כי קדושת ארץ ישראל היה מועיל' (הנצי'ב, ב'העמק דבר', שמות לד, א' ושיר השירים ב' יב)
'כי זה האיש משה (הרמב'ם) ממקור הירושלמי הלכותיו דלה דלה וישק את בני ישראל מתלמוד ארץ ישראל, ובחר עוד בירושלמי מתלמוד בבלי להעתיק הנוסחאות ממנו, ואשר עיניו פקוחות וספריו היו לפניו פתוחות, עיניו יחזו עפעפיו יישירו, כי אור לו בציון ומפירושיו יאירו. ואם כן איפוא, על דרכו יגה אור מהלכה להבין סוגיית הירושלמי בקודם ונמשך, ילך אור ולא חושך' (הרב מרדכי זאב מלבוב בעל נר מערבי סוף מסכת ברכות בירושלמי)
'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה' - שלוש תיבות הראשונות של הפסוק הן בגימטריא תלמוד ירושלמי ושתי תיבות אחרונות הן בגימטריא תלמוד בבלי' (מקל נועם דף נ'ה לר' יוסף חיים זוננפלד )
'הרב רבנו משה ז'ל הודיע פסקי כל התלמוד דרך קצרה ודרך קבלה בסידור נאה מאד, עם קצת סמך מהירושלמי והתוספתא, כמו שנודע ונתפרסם' (המאירי סוף ההקדמה למסכת אבות)
לימוד התלמוד הירושלמי מעודד את הזכרון ומחדד את השכל. ואם ממזגים את התלמוד הירושלמי עם התלמוד הבבלי, מביאים בזה אורה וברכה ומקרבים את הגאולה. ותלמידי חכמים כאלה, העוסקים במזוג הזה, הם הם תלמידי החכמים האמיתים, המרבים שלום ונעם בעולם, והם מבטלים כל קטטה ומריבה מן העולם, 'לאחד קראתי נועם אלו ת'ח שבא'י המנעימים זה לזה בהלכה' (סנהדרין כד.)...אם משיח בן יוסף יבוא לפני משיח בן דוד, עלול להיות שהאור המבהיק של הגאולה יגיה מתוך חשך גדול וצער עגום חלילה, כתלמוד הבבלי המאיר מתוך מחשכים, 'במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל' (סנהדרין שם), אולם אם יתמזג תלמוד בבלי עם תלמוד ירושלמי, שעליו נאמר 'על הגאולה זה תלמוד ירושלמי' (זהר חדש, רות), תצמח מזה קרן ישועה, ומשיח בן דוד יבוא מקודם, ומשיח בן יוסף יהיה שלוחו, והגאולה תהיה ברחמים גלויים וגדולים, 'וברחמים גדולים אקבצך' (ישעיה נד)...(הרב יעקב משה חרל'פ, מעייני הישועה סו)
'דבעניינים התלויים בארץ, סבירא ליה לרמב'ם שיש לפסוק כירושלמי נגד הבבלי. וכתבתי הערת כלל זה במקום אחר' (הראי'ה קוק, משפט כהן, סימן ל'ח אות ו')
|
