לשון התלמוד הירושלמי קשה, במיוחד למי שרגיל ללמוד תלמוד בבלי.לשיבושי הלשון היו מס' סיבות ועמדו על כך מפרשי הירושלמי:
ה'פני משה' (רבי משה מרגלית) בסוף מסכת ברכות מבאר: 'שהגאונים וכמעט כל הראשונים פנו לעסוק בדברי הבבלי, ומפני חוסר מבארים ומפרשים הזניחו רוב חכמי ישראל את לימוד הירושלמי, ממילא נשתבשו הספרים ונתבלבלו הגירסאות, כי לא היה דורש ומבקש לסקל המסילה ולברר הנוסח האמיתי. ואפשר להיות שאמנם נכתבו כמה וכמה קונטרסים למען לבארו, אבל מחמת הגזירות והגירושין שצררונו אויבנו הגויים, שרדפונו עד חרמה כמעט בכל דור ודור, נאבדו הרבה כתבים, וממעתיק למעתיק הוסיפו שיבוש על שיבוש. כעת מצאתי 'יד מלאכי' (כללי ב' התלמודים פסקה ו') מביא לשון רמב'ן: 'והסיבה הגדולה מיעוט השגחת הלומדים בו, ואין עומדים עליו רק א' בדור'.
'קרבן העדה (ר' דוד פרענקיל) הביא ארבע נימוקים לסתימת לשון הירושלמי...'והרביעי, שהעלימו חכמי התלמוד רוב דברים שתהיה עדיין תורה שבעל פה, שבקושי הותרה לכותבה, שלא תהיה ביד כל אדם חכמת הבונים' (הקדמה שנייה סוף ירושלמי מס' ברכות).
מהר'י עמדין כתב ב'זוהרי יעבץ' דברים דומים: ...'אך וודאי היה להם טעם בדבר שבלבלו לשון של תלמוד ירושלמי. אולי כדי שלא יבינוהו האומות ויתרחקו ממנו בני אדם רעים הבלתי ראויים לאור שבו...כדי שיפרשו ממנו מי שאינו ראוי ולא כדאי לעסק התורה. בלי ספק בחכמה עשו כל דבריהם, וטעמם ונימוקם עמם'.
כדי להקל על הלומדים, מובאים לעזרת הלומד תרגומים של מס' מונחים ומילות יסוד בתלמוד הירושלמי.
עם הזמן אנו נשתדל להרחיב את היריעה.
א'
אדיין - עדיין
אוף - גם
אילפא - ספינה
אין - אם
ב'
בדא – בזה
בהון – בהם
ברם הכא - אבל כאן
ד'
דלמה – תחילת סיפור מעשיה
דל כן - שאם לא כן
ה'
הדא אמרה - נלמד מכאן
היי די ליה - הרי הוא
ו'
וגזה ליה – ודומה לזה
וכא - וכאן ('והכא' בבלי)
וגני ליה - ודומה לו
ותובן - הגירסא שכאן יותר מיושבת
ז'
זעירא – רבי זירא
ח'
חורן, חורי – אחר
חמתון – ראה
ט'
טבאות - טוב
כ'
כיי – כמו. מקביל למינוח הארמי כהאי.
כיני – תפרש את
ל'
לא צורכה דילא - לא היה צריך אלא
ליידה מילה - מה יוצא מכך (מקביל למושג בתלמוד הבבלי: למאי נפקא מינה)
מ'
מה – היכן
מה אנן קיימין – איך אנו עומדים. מקביל בבלי ל: היכי דמי?
מה נפק ביניהון – מה ההבדל ביניהם
ע'
עד כדון – עד כאן
על דעתיה – לשיטת
צ'
צריכה ליה – נצרך לפתור השאלה
צבחר/ציבחר - מעט
ק'
קרייה - הבאת פסוק מהתורה
קריצתא - לפני עלות השחר
ר'
רב אימי – רבי אמי
ר' חונה - רב הונא
ר' לא - רבי אילא
רובה, רובה - מקביל לרבותא בבבלי שמשמעו חידוש. מאי רבותא - מהו החידוש
רבנן דתמן - רבני בבל
ש'
שנייא היא - שונה היא (מלשון שינוי)
| 
